לתת שם מוריד עוצמה.
כשנותנים מילה לרגש, מערכת האזעקה של המוח נרגעת.
Lieberman, UCLA, 2007
מנישמע | פותחים עם האנשים.
מנישמע הוא טקס של שתי דקות לפתיחת פגישות צוות. סורקים קוד, כל אחת ואחד בוחרים את מזג האוויר שלהם, ועל המסך נפרשים השמיים של הצוות.
מה מזג האוויר שלך עכשיו?
נשלח לשמיים:
ככה זה נראה עם הצוות. עכשיו דמיינו את זה על המסך בחדר הישיבות.
עשיתם כבר מנישמע היום? יאללה, מנישמע ואז מתחילים. מי מוביל את המנישמע היום?
ואנחנו קופצים ישר לסעיף הראשון.
מה שלא נאמר לא נעלם. הוא יושב איתנו בחדר: בטון, בסבלנות, בהחלטות.
קוד QR על המסך. בלי אפליקציה ובלי הרשמה.
מזג האוויר שלכם עכשיו, ואם בא לכם, מילה אחת.
השמיים של הצוות מופיעים על המסך. מי שרוצה, משתף משפט. ממשיכים לפגישה.
עובד גם בזום ובטימס: משתפים מסך, וכולם סורקים מהטלפון.
רק מזג אוויר של היום.
כשנותנים מילה לרגש, מערכת האזעקה של המוח נרגעת.
Lieberman, UCLA, 2007
גם כשלא מדברים עליו. כשרואים אותו, אפשר להתייחס אליו.
Barsade, Wharton, 2002
צוותים שבהם כולם משתתפים פותרים בעיות טוב יותר מצוותים של "חכמים".
Woolley et al., Science, 2010
שיחה אנושית קצרה לפני פגישה נקשרה לפגישות אפקטיביות יותר, ותלונות שמתגלגלות פוגעות בהן יותר מכל דבר אחר.
Allen et al.; Kauffeld & Lehmann-Willenbrock
פעולה קטנה, קבועה ומשותפת מעלה את תחושת המשמעות בעבודה.
Kim, Norton et al., Harvard, 2021
המחקרים האלה בודקים את המנגנונים שהטקס נשען עליהם, לא את הכלי עצמו. אנחנו אוספים נתונים מהצוותים הראשונים, ונשתף.
לא עוצרים את הפגישה, ולא חוקרים מול כולם. שמים לב, ואחרי הפגישה ניגשים.
בהשראת המודל של R U OK?
ראיתם סערה בשמיים? היא לא שלכם לפתור. היא שלכם לראות.
אחרי הפגישה, בפרטיות:
"היה נראה לי שהיום קצת סוער. רוצה לדבר?"
לא צריך פתרון. צריך מישהו שנשאר.
כמה ימים אחר כך:
"חשבתי עליך. איך עכשיו?"
אם יש חשש לפגיעה, פונים לאנשי מקצוע. ער"ן: 1201. ולמי שרוצה להעמיק בשיחה אחד על אחד: R U OK? של עמותת אנוש.
משפט פתיחה שהכלי מציע למוביל הפגישה
"נראה שהרבה מאיתנו הגיעו עמוסים היום. מה יעזור לפגישה הזו להיות קלה יותר?"
זה מיזם, לא מנוי.
השמיים מופיעים רק אחרי שלוש תשובות.
לא נשמר שום מידע על אף אדם. אין דוח למנהל.
דפדפן, קוד, שתי דקות.
כלי לבד לא בונה תרבות. בסדנה הצוות מתרגל את הטקס, מתאים אותו לעצמו, ולומד מה עושים עם מה שעולה. בלי תרגילי חשיפה, בלי "תספרו על הכישלון הכי גדול שלכם".
למה הדקות הראשונות של פגישה קובעות הכל, והתנסות חיה בכלי.
תרגול הובלת הטקס, שפה לרגעים לא נוחים, ופרוטוקול הסערה. הצוות יוצא עם כללים משלו.
סדנה, ליווי בפגישות אמיתיות, ומפגש סיכום שבו הצוות מסתכל על השמיים שלו לאורך זמן.
מה הצוות מקבל
כרטיס מנחה להדפסה, שאלות פתיחה לחודש, וגישה לכלי.
למי
צוותים בארגונים, חדרי מורים והנהלות, צוותי רווחה ומשאבי אנוש. 8 עד 15 משתתפים. פרונטלי או אונליין.
ישיבת צוות שבועית, סטנדאפ, פגישת הנהלה.
"שתי דקות שחוסכות את חצי השעה של הטון הלא נכון."
ישיבה פדגוגית, חדר מורים, צוות טיפולי.
"אנשי חינוך שואלים את כולם מה נשמע. מתי שואלים אותם?"
"מה נשמע?" נאמר אלף פעם ביום, ובדרך כלל אף אחד לא מחכה לתשובה. המטרה שלנו: שבכמה שיותר צוותים בישראל השאלה הזו תישאל באמת, בכל פגישה.
1,000צוותים ששואלים באמת.
צוות שפותח פגישות ב"מה נשמע?" מקבל מדבקה ומסגרת לזום: "כאן שואלים באמת."
שתי דקות. בצוות גדול, אפילו פחות. רוב הצוותים מגלים שהפגישה זורמת מהר יותר אחר כך.
לא צריך. בוחרים אייקון וזהו. השמיים מדברים בעצמם.
כלום. אין שמות, אין היסטוריה אישית, אין דוח. אחרי הפגישה השמיים נמחקים.
זה אחד הרגעים הכי חזקים שיכולים לקרות. מוביל שבוחר בכנות, מאפשר לכולם לבחור בכנות.
לא. זה טקס צוותי. לשיחות עומק יש אנשי מקצוע, ונפנה אליהם כשצריך.
הכלי חינם לצוותים. סדנאות בתיאום מול הארגון.
הם מלמדים לשאול אחד את השני כשמשהו נראה לא בסדר. אנחנו בונים שגרה של שאלה בכל פגישה. זה משלים.
דביר דגן, מנחה קבוצות ופסיכותרפיסט אינטגרטיבי (M.A., אוניברסיטת חיפה). שנים של הובלת תוכן והכשרות לצוותים גדולים לימדו אותו דבר אחד: הפגישות הכי טובות מתחילות כשמישהו שואל, ובאמת מחכה לתשובה.